בשעה 13:17, ביום שישי האחרון, מעיין אדם הביאה לעולם בן במשקל 3.650 קילוגרמים. אלא שמאחורי התמונות המרגשות מחדר הלידה והידיעות במדורי הרכילות מסתתר סיפור אישי מטלטל במיוחד, שכולל טראומה מלידה קודמת, התמודדות עם סרטן, חשש מהיריון נוסף והחלטה אחת שהובילה אותה לחוויה שונה לחלוטין מזו שהכירה.
אדם, ששיתפה באינסטגרם סדרת תמונות אינטימיות מחדר הלידה, החליטה הפעם לספר את הסיפור המלא. היא חזרה תחילה ללידת בתה תבור, ולרגעים הקשים שעד היום נחרטו בזיכרונה: "בלידה של תבור הגעתי עם צירי תופת למיון, צרחתי לשמיים, הסתובבתי כמו חיה בכלוב, לא הבנתי מה קורה לי ומה קורה סביבי".
את עומק המצוקה שתיארה מאותה לידה סיכמה במילים קשות במיוחד:
"התחננתי לעזרה, צעקתי הצילו, בא לי למות, והתכוונתי לזה. לא ראיתי כלום חוץ מאת אלוהים".
הלידה שהותירה טראומה והסרטן שהגיע אחריה
אדם שיתפה כי גם האפידורל, שבו תלתה את תקוותיה להקלה, לא העניק לה את תחושת הביטחון שחיפשה. כשהחלו צירי הלחץ, היא חוותה לדבריה חוסר שליטה מוחלט, ובהמשך גם ירידות בדופק העובר. הלידה הסתיימה בחילוץ באמצעות ואקום, והיא תיארה את עצמה כמי שהפכה לגוף חסר אונים שמיילדים אותו.
לצד החוויה הקשה, הרגע שבו תבור הונחה על בטנה נותר עבורה רגע עוצמתי במיוחד. היא תיארה את התחושה כ"סם שלא קיים בטבע", כזה שגרם לה לרצות לחוות שוב את רגע המפגש עם התינוקת, אך הפעם בלי הפחד וחוסר האונים שליוו אותה לאורך הדרך.
בהמשך הגיעה לידת בתה קדם, שלדבריה הסתיימה בניתוח קיסרי משום שהתינוקת הייתה גדולה מדי. גם הפעם היא הרגישה שהחמיצה את חוויית הלידה שעליה חלמה. אלא שהטלטלה הגדולה באמת הגיעה כחודש לאחר מכן, כשגילו בגופה גידול משמעותי.
"חודש אחרי הלידה גילו לי גידול ענק בבטן, אובחנתי עם סרטן נדיר בשחלה, ונכנסתי למיליון ניתוחים", שיתפה אדם. לדבריה, בעקבות המחלה עברה כריתה של שחלה וחצוצרה, ויתרה על טיפול כימותרפי, ובהמשך התקבלה החלטה משפחתית שלפיה לידה נוספת, אם תהיה, תתאפשר באמצעות פונדקאות.
"הילד הזה החליט להגיע עכשיו לעולם"
אלא שהחיים הובילו את אדם למקום אחר לגמרי. למרות החששות והסיכונים שתיארה, היא נכנסה להיריון נוסף באופן טבעי. היא סיפרה כי בן זוגה יובל חלם להביא בן לעולם אחרי שלוש בנות, וכשגילו שהעובר הוא בן, היא הרגישה שהילד הזה כבר קיבל החלטה משלו.
"הבנו שהילד הזה החליט להגיע עכשיו לעולם, דרך הבטן שלי, קבע עובדה", כתבה. לדבריה, התחושה הזו גם עמדה מאחורי רצונה להמתין ללידה שתתחיל מעצמה, ולא לקבוע מראש ניתוח קיסרי.
בשבוע 40+2, כשההיריון כבר הפך עבורה למעמסה נפשית וגופנית, אדם סיפרה שהרופאים הציעו לה להמתין עוד כמה ימים משום שגופה עדיין לא הראה סימנים ללידה קרובה. אבל היא הרגישה שאינה מסוגלת להמשיך לחכות, ויצאה עם יובל לבית החולים.
"נשבעתי שהפעם אני השחקן לא הכדור", כתבה, והבהירה עד כמה היה חשוב לה להרגיש שהיא שותפה פעילה בתהליך, בניגוד לחוויות שעברה בעבר.
"אני יולדת כמו נמרה"
הרגע ששינה את האווירה הגיע דווקא לפני הזירוז שתוכנן עבורה. באופן ספונטני החלו צירים טבעיים, ואדם, שחיכתה כל כך הרבה זמן לרגע הזה, פרצה בבכי מהתרגשות ומהקלה.
"רגע לפני הזירוז התחילו לי צירים. צירים טבעיים מעצמם!", שיתפה, והסבירה שהרגישה כי הלידה מתחילה בדיוק בזמן שהתינוק שלה בחר.
את השעות הבאות העבירה בחדר הלידה לצד יובל, אמה וצוות המיילדות. אדם סיפרה על מיילדת בשם טל, שסייעה לה ליצור סביבה רגועה באמצעות תאורה נעימה, מוזיקה ושמנים אתריים, ועל מיכל, מיילדת וחברה קרובה שהיא קיוותה שתלווה אותה בלידה.
משעות אחר הצהריים ועד 23:00 בלילה התמודדה עם צירים שהלכו והתגברו, ובמשך אותן שעות בחרה להמשיך ללא אפידורל. לדבריה, היא הרגישה שהיא רוצה להישאר בתנועה עוד קצת, בניגוד לתחושת השיתוק וחוסר השליטה שזכרה מהלידה הראשונה.
"הלידה ארוכה וכואבת אבל כיף לי", הודתה. "אני כל הזמן נזכרת בסמרטוט החבוט שהייתי בלידה הראשונה וגאה באשה הזאת שאני מצליחה להיות עכשיו".
ואז הגיע שלב הלחיצות. הפעם, במקום תחושת הפחד ששיתקה אותה בעבר, היא תיארה כיצד דיברה אל התינוק שלה וניסתה לעודד אותו ואת עצמה לעבור את הרגעים האחרונים יחד.
"אני בוכה וצועקת אבל אני הכל חוץ מחסרת אונים, אני יולדת בהכרה, בעוצמה, בשליטה, אני יולדת כמו נמרה".
התינוק נולד, והרגע שסגר מעגל של שנים
ביום שישי, 16 באוקטובר, בשעה 13:17, הסתיימה הלידה עם בן בריא במשקל 3.650 קילוגרמים. אדם הדגישה בגאווה שהפעם לא היו ירידות דופק, לא נדרש חילוץ באמצעות ואקום, לא היה רופא בחדר בשלב הלידה, והיא אף לא נזקקה לתפרים.
לצד השמחה הגדולה, אדם שיתפה גם את הקשר העמוק שלה עם הרופא יריב, שליווה אותה לאורך השנים ברגעים של חיים ואובדן. היא סיפרה כי היה שם גם לקראת הלידה הנוכחית, וכי עבורם מדובר בקשר שחורג הרבה מעבר למפגשים רפואיים.
בסיום הסיפור המרגש היא תיארה גם את הרגע שבו התינוק הונח על בטנה. אחרי שנים שבהן התמודדה עם טראומה, אובדן, מחלה ופחד, היא הרגישה שהצליחה לחוות מחדש את תחושת האושר שכל כך חיכתה לה, הפעם מתוך כוח ושליטה.
"והשניה הזאת שהיא יצאה, הביטה לי לתוך העיניים והונחה לי על הבטן אחרי שנים שחלמתי עליה, הייתה רגע כזה שמיימי", כתבה על הלידה הראשונה. כעת, עם לידת בנה, נראה שהמסע שלה נסגר בחוויה שונה מזו שנצרבה בזיכרונה.
התינוק החדש לא רק הרחיב את המשפחה, אלא העניק למעיין אדם את מה שחיפשה במשך שנים: הזדמנות לחוות מחדש את הלידה, הפעם בדרך שלה.
מה אתם אומרים על החשיפה האישית והאמיצה של מעיין אדם ועל הדרך שעברה עד לרגע הזה?
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו ונתקן
