שלושה ימים של סיוטים, לילות בלי שינה ושאלות שלא נותנות לה מנוח. רינת חזן, אשתו של חבר הכנסת לשעבר וכוכב "האח הגדול" אורן חזן, חשפה בפוסט אישי את הכאב שמלווה אותה מאז שנודע לה על החשדות להתעללות במעון שבו שהו ילדיה באריאל.
"שלושה ימים עברו. שלושה ימים שאני כבר לא אותה אמא. לא אותה אישה. לא אותו בן אדם", כתבה רינת. היא תיארה כיצד מאז חשיפת החשדות היא מתקשה להירדם, וכאשר היא נרדמת, היא חולמת על הגננות של ילדיה ועל מה שעלול היה להתרחש כשהיא לא הייתה לצדם.
בפוסט היא שיתפה תמונות מזעזעות על הנזק שנגרם לילדה ופירטה את הדברים שלדבריה נחקרים, ובהם חשד לטלטול פעוטות, לפגיעה בראשיהם, לנשיכות ולהצמדת יד לפיהם כדי להשתיק בכי. "אמא לא הייתה שם", כתבה שוב ושוב, כשהיא מתארת את הרגעים שבהם האמינה שילדיה נמצאים במסגרת בטוחה.

הפציעה במצח והביקור בחדר המיון
באחד החלקים הקשים ביותר של הפוסט חשפה רינת כי בעבר נאלצה לקחת את בנה לקבלת טיפול רפואי בעקבות פציעה במצח. "שאפילו הגעתי עם הבן שלי לחדר מיון, כשהמצח שלו נפתח ונזקק לטיפול רפואי", כתבה, ושיתפה כיצד הסבירה לעצמה אז את הפציעה כנפילה של ילד שובב.
אלא שכעת היא לא מצליחה להפסיק לחשוב על האפשרות שהיה לפציעה הסבר אחר. לצד הכאב הקפידה רינת להבהיר דבר מהותי: "אני לא יודעת היום אם היא קשורה למה שנחקר, אבל עצם המחשבה הזאת לא נותנת לי מנוח". לא נקבע קשר בין פציעת הילד לבין מעשי ההתעללות החשודים.
גם אורן חזן התייחס לפציעה. בעבר קיבל הסבר שלפיו בנו החליק ונחבט בקיר, אך לאחר חשיפת הפרשה הוא תהה אם זה אכן מה שקרה. רינת מצדה ניסחה את תחושת חוסר האונים במשפט: "היום אני שואלת את עצמי כמה פצעים היו לו שלא יכולתי לראות".

הבכי בדרך לגן, והשאלות שמגיעות עכשיו
רינת חזרה גם לבקרים שבהם השאירה את הילדים בגן למרות הבכי שלהם. היא סיפרה שהייתה משוכנעת שמדובר בקושי רגיל להיפרד מאמא, והודתה שהאמינה להסברים שקיבלה על כך שהתגובה טבעית. "הלכתי כי הייתי בטוחה שאני משאירה אותם במקום בטוח", כתבה.
הזיכרונות אינם מסתיימים בבוקר. היא נזכרת גם באחר הצהריים שבהם ילדיה חזרו עצובים, כועסים וחסרי שקט, ובמקרים שבהם חשבה שהם פשוט עייפים או מתנהגים בהתאם לגילם. "אולי הם ניסו לספר לי משהו, ואני פשוט לא ידעתי להקשיב?", תהתה בכאב.
במקביל לחוויה האישית, החקירה במעון באריאל נמשכת. שלוש עובדות, ובהן מנהלת המעון, נעצרו בחשד לפגיעה בפעוטות, והוצא למקום צו סגירה למשך 60 ימים. לפי פרטי החקירה שפורסמו, נבדקים צילומי מצלמות האבטחה והחשדות עדיין נמצאים בבירור המשטרה.

הבקשה של רינת לכל ההורים בישראל
בחלק האחרון של הפוסט פנתה רינת למי שטיפלו בילדיה והביעָה תחושת בגידה עמוקה, לצד דרישה שהאחראיות לפגיעה, ככל שתוכח, ייתנו על כך את הדין. היא הדגישה כי ילד קטן אינו יכול לברוח, להתקשר לאמו או להסביר במילים מה עובר עליו.
מתוך הכאב האישי ביקשה להעביר את המסר גם להורים אחרים: "אני לא מוכנה שהכאב של הילדים שלי יישאר רק הכאב הפרטי שלי". היא קראה להגברת ההגנה על פעוטות במסגרות החינוך, וביקשה שהמקרה לא יסתיים בעוד פוסט מזעזע שנשכח אחרי כמה ימים.
"כי הילדים שלנו לא צריכים מזל כדי לחזור הביתה בשלום. הם צריכים הגנה".
רינת סיימה בבקשה לשתף את דבריה למען בנה, בתה ושאר הילדים שאינם יכולים לומר בעצמם שמשהו לא בסדר. החשדות נגד העובדות טרם הוכרעו בהליך משפטי, וגם שאלת הקשר בין פציעת בנה לבין האירועים הנחקרים נותרה פתוחה. בינתיים, לדבריה, הלילות חסרי השינה והשאלות אינם מרפים.
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו ונתקן







